נתיבי נוי בע"מ נ' בן עמי

פסק דין

בפני ערעור על החלטת כב' הרשמת ורדה שוורץ, מיום 18.1.11; אשר ניתנה במסגרת ת"ט 42229-06-10.

כב' הרשמת בהחלטתה ביטלה את פסק הדין אשר ניתן נגד המשיב ביום 2.1.11.

רקע עובדתי

ביום 6.6.10 נפתח על-ידי המערערת תיק הוצל"פ נגד המשיב לביצוע שטר חוב, שמספרו: 01-63126-10-4 (להלן: "תיק ההוצל"פ").

המשיב-החייב בתיק ההוצל"פ הגיש התנגדות לביצוע שטר; וביום 24.10.10 התקיים דיון בפני כב' הרשמת שוורץ. באותו מועד ניתנה ההחלטה כדלקמן:

"ב"כ המבקש תגיש התנגדות מתוקנת עד ליום 21.11.10. המבקש יישא בהוצאות הדיון בסך 1,000 ₪ בצרוף מע"מ.

תיקון התצהיר כפוף לתשלום ההוצאות בפועל, הדיון נדחה ליום 11.1.11 בשעה 9:00."

כיון שלא הוגשה התנגדות מתוקנת במועד שנקבע ולא שולמו ההוצאות; ביקש ב"כ המערערת-הזוכה בתיק ההוצל"פ, לדחות את ההתנגדות ולבטל את מועד הדיון.

כבוד הרשמת שוורץ קבעה ביום 2.1.11:

"בהמשך להחלטה מיום 24.10.10 ומאחר ועד היום לא הוגשה התנגדות מתוקנת ולא שולמו ההוצאות שנפסקו, הנני דוחה את ההתנגדות לביצוע שטר על הסף. הליכי ההוצאה לפועל בתיק ההוצל"פ 01-63126-10-4 יימשכו כסדרם.

הדיון הקבוע ליום 11.1.11 בטל".

המשיב-החייב בתיק ההוצל"פ; הגיש בקשה לביטול פסק דין ולאחר שהוגשה תגובת המערערת לבקשה; ניתנה ההחלטה נשוא הערעור שבפני ולפיה בוטל פסק הדין.

תמצית טענות המערערת

לא היה מקום לבטל את פסק הדין.

ב"כ המשיב טענה כי ההתנגדות המתוקנת לא הוגשה במועד עקב טעות בתום לב כיוון שסברה שהיא יכולה להגיש את התנגדות עד למועד הדיון (11.1.11) ואין לקבל טענה זו; כיוון שברור לכל שלא ניתן להגיש התנגדות מתוקנת ולא תצהיר מתוקן רק ביום הדיון; שהרי צריך להתכונן לדיון.

המשיב לא צירף תצהיר מתוקן להתנגדותו המתוקנת.

לא הוגשה בקשה להארכת מועד לקיום החלטת בית המשפט מיום 24.10.10 וכל שהוגש הוא בקשה לביטול פסק דין.

אין זה נכון לאמר שמדובר בביטול מחובת הצדק; ולפיכך היה צריך להדרש לסיכויי ההצלחה. כיון שסיכויי ההגנה קלושים ביותר; לא היה מקום כלל לבטל את פסק הדין.

תמצית טענות המשיב